טטיאנה זסלבסקי נ' טקטייל טכנולוגיות (ישראל)בע"מ ואח'

פסק דין

השאלות בהן אנו נדרשים להכריע בתובענה זו הנן, האם התובעת, שעבדה אצל הנתבעת 1, פוטרה בניגוד לחוק עבודת נשים ולחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה והאם קמה אחריות לנתבעים 2 ו- 3 מכוח מעשה הפיטורים הנ"ל.

הרקע העובדתי

נתבעת 1 ונתבעת 2 עוסקות בתחום שתלים דנטלים. הנתבעת 1 בפיתוח השתלים והנתבעת 2 בשיווק ופיתוח. בזמנים הרלוונטיים לתביעה, נוהלו שתי הנתבעות ע"י הגב' נטלי אטיאס (להלן: גב' אטיאס). לפי רישומי רשם החברות (נספח 1 לתצהיר התובעת), נתבע 3 הוא מנהלה של נתבעת 1.

התובעת החלה לעבוד בנתבעת 1 ביום 1.4.05. בחודש יולי 2008 הודיעה התובעת לגב' נטלי אטיאס על כך שהיא בהריון.

בסוף שנת 2008 החליטו מנהלי הנתבעת 1 לפעול לחסל את פעילותה של החברה ולהעסיק חלק מעובדיה בנתבעת 2. לפיכך, ביום 18.12.08 זומנו עובדי הנתבעת 1, ובכללם התובעת, לשיחה עם גב' אטיאס בה נודע להם על מצבה של הנתבעת 1 ועל ההחלטה לפטרם. (להלן: שיחת הפיטורים).

לממע הודעת הפיטורים, הודיעה התובעת לגב' אטיאס כי היא בהריון וכי נדרש היתר על מנת לפטרה, אך גב' אטיאס דחתה אמירה זאת וטענה כי היות והנתבעת 1 בהליכי פירוק, אין צורך באישור כאמור.

מכאן, כתב תביעה זה, בו טענת התובעת כי היא פוטרה בניגוד לחוק חוק עבודת נשים ולחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה וכי הנתבעים 2 ו- 3 אחראים כלפיה בגין מעשה הפיטורים.

א. האם התובעת פוטרה בניגוד לחוק עבודת נשים וחוק שוויון ההזדמנויות?

התובעת טענה כי פוטרה מהנתבעת 1 בעת שהייתה בהריון, ללא קבלת היתר מהממונה על חוק עבודת נשים, ועל כן בניגוד לחוק עבודת נשים וחוק שוויון ההזדמנות בעבודה. התובעת הוסיפה כי פיטוריה נעשו מחמת הריונה וללא כל הודעה מוקדמת, וכי מלבדה, יתר העובדים שפוטרו מהנתבעת 1, המשיכו לעבוד בנתבעת 2.

לתצהירה של התובעת צורף תמלול של שיחת הפיטורים בו אמרה לה גב' אטיאס:

"אני דיברתי עם כולם, עכשיו תורך, אאא נסגרה בארצות הברית או.קי. זה אומר שגם... פה נסגרת, כבר עושים את כל המהלכים לסגור אותה. דר' מיזניק החליט ש..., הוא היה צריך לבחור, החליט, החליט להשאיר מתכנת אחד, ליאור וורד שהוא בעל..., הוא היה צריך להחליט בינך ובין רונן ובסוף משום מה, אני לא יודעת הוא החליט ברונן".

מנגד, טענו הנתבעים כי התובעת פוטרה יחד עם כל יתר עובדי הנתבעת 1 מסיבה אחת והיא - פירוקה של הנתבעת 1. בעדותה מסרה גב' אטיאס "אני שוב מודה שעשיתי טעות והייתי צריכה לפנות לממונה, לא פניתי כי חשבתי שלא צריך, כי החברה נסגרה ואין אף אחד".

נמצאנו למדים כי אין כל מחלוקת על כך שהתובעת פוטרה מעבודתה בנתבעת, ואין כל חולק על כך שעובר לפיטוריה, לא פנתה הנתבעת 1 למשרד התמ"ת לקבלת היתר. המחלוקת היחידה שבין הצדדים היא מה מידת אחריותם של הנתבעים 2 ו- 3 למעשה הפיטורים.

דיון והכרעה

האיסור על פיטורי נשים הרות ועל פיטורי נשים (וגברים) בחופשת לידה מעוגן בחוק עבודת נשים ובחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. התקופה שחלפה בין חקיקת שני החוקים הנ"ל, עשויה ללמד על מעבר משיקולים סוציאליים גרידא לשימת דגש על זכות האישה לשוויון, ולפיכך, הרציונאל שעומד בבסיס ההגבלה על פיטורי אישה בהיריון ולאחריו הוא מניעת אפליה בין נשים לגברים ובין נשים הרות לבין עובדים אחרים. המשמעות של פיטורים בניגוד לאחד משני החוקים הנ"ל, הנה כי הפיטורים בטלים מעיקרם.

סעיף 9 לחוק עבודת נשים תשי"ד-1954 קובע כי "לא יפטר מעביד עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה" האיסור על פיטורי עובדת במהלך ההיריון הינו איסור מוחלט ללא קשר לסיבת הפיטורים, החוק חל על כל מעסיק ובכל מצב.

במקרה דנן, אין כל נפקות לכך שהתקבלה אצל הנתבעת 1 החלטה לחסל את עסקיה. חובת הפנייה לממונה על חוק עבודת נשים, חלה גם בנסיבות אלה. בהקשר זה, יצוין, כי לא הומצא כל מסמך המעיד על כך שהנתבעת 1 אכן פורקה בפועל. כל שצרפה הנתבעת 1 הוא מסמך שנערך ע"י רואי החשבון של הנתבעת 1 ביום 6.10.09, בו נכתב "כרואי החשבון של חברת טקטייל טכנולוגיות בע"מ... הריני לאשר כי החברה אינה מעסיקה עובדים נכון להיום". למותר לציין, כי מסמך זה אינו ראייה לכך שהנתבעת 1 פורקה.

לפיכך אנו קובעים כי פיטוריה של התובעת מהנתבעת 1 נעשו בניגוד לחוק עבודת נשים.

נפנה עתה לדון בשאלה, האם פיטורי התובעת עומדים בניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. סעיף 2 לחוק אוסר על מעביד להפלות בין עובדיו, בין היתר, מחמת הריון, בכל הקשור לקבלתם לעבודה, לתנאי עבודתם, לקידומם בעבודה או לפיטוריהם ממנה.